יש לכם שאלה בתחום הנושאים המשפטיים הנלמדים בעמותה? כאן תוכלו למצוא תשובות שיעזרו לכם להבין סוגיות משפטיות שונות. אנחנו כאן כדי לתת מענה לשאלותיכם. אתם מוזמנים לגלוש בדף השאלות והתשובות ולהבין טוב יותר את החומר הנלמד.



האם לפי הדין העברי מותר לאדם שעובד כשכיר בחברה ביום לעבוד בעבודה אחרת נוספת בלילה כאשר הדבר עלול לפגוע בעבודתו בבוקר?

אסור לעובד לקבל על עצמו עבודות נוספות באופן שאלו תגרענה מיכולת תפקודו בעבודתו האחרת. למדים זאת בגמרא במסכת בבא מציעה פרק ח' הלכה ב' נאמר "אין פועל רשאי לעשות מלאכתו בלילה ולהשכיר עצמו ביום".

סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי , ) התשל "ג – 1973 קובע כדלקמן: "תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים לחוזה". מהו העיקרון היסודי של דיני חוזים שבא לידי ביטוי בסעיף זה? מה הם החריגים לעקרון? האם בית המשפט אכן מיישם בפסיקתו את העיקרון? האם קיים חופש חוזים במשפט העברי?

סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי) מבטא את עקרון חופש החוזים שהוא אבן פינה בדיני החוזים. עקרון
חופש החוזים קובע את חירותם של פרטים להתקשר בחוזים ואת חירותם לעצב את תוכנם של חוזים
אלה. פירושו של עקרון חופש החוזים הוא שהסכמים שעשו אנשים, תוך הגשמת חופש החוזים ייאכפו על
ידי בתי המשפט, בלא התערבות בתוכנם .
עם זאת, ברור כי חופש החוזים אינו חופש מוחלט אלא חופש יחסי ויש מקרים בהם בית המשפט מתערב
בתוכן החוזה שכרתו שני צדדים .
בית המשפט מתערב בתוכן החוזה באמצעות מספר אפיקים :
.1 חוק החוזים האחידים מסמיך את בית המשפט לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד בהתאם
לעילות הנמצאות בחוק .
.2 לבית המשפט נתונה הסמכות להפחית את גובה הפיצויים המוסכמים בחוזה מכוח סעיף 15
לחוק התרופות .
.3 בית המשפט מוסמך להתערב בתוכן החוזה שנכרת בין הצדדים מכוח עקרונות אשר נקבעו
בחוקי החוזים, כגון תקנת הציבור ועקרון תום הלב ונורמות מקובלות בדמות מבחן "האדם
הסביר ".
.4 בית המשפט מוסמך להכריז על חוזה כבטל כאשר הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או נוגד את
תקנת הציבור .
.5 בית המשפט הוא הפרשן של טקסטים משפטיים ובכלל זה של חוזים שנכרתו בין אנשים.
בבואו לפרש חוזה, בית המשפט מנסה להתחקות אחר כוונת הצדדים ולפרש את החוזה
לאורה. בית המשפט מאתר את תכלית החוזה ומנסה להגשימה, אך בדרך זו נמצא לעיתים
קרובות מתערב בתוכן החוזה באופן שהצדדים לחוזה לא צפו (פסק דין אפרופים )

דני ישן בביתו שנת ישרים. לפתע שמע קול רעשים. דני קם ממיטתו והבחין בגנב אוחז בידו את הארנק שלו (של דני). דני, בוגר יחידה קרבית מובחרת, קפץ לכיוון הגנב ובעט בו בבעיטת מספריים בראשו. הגנב איבד את הכרתו ומת. כנגד דני הוגש כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות. מה יטען דני בבית המשפט לפי הדין הישראלי ולפי הדין העברי?

דני יטען להגנה עצמית לפי הדין הישראלי . החריג של הגנה עצמית קבוע בסעיף 34י' לחוק העונשין. על
פי הסעיף, אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין
שנשקפה ממנה סכנה מוחשית לפגיעה בחיי האדם, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו. כלומר,
ההגנה חלה גם אם נשקפה סכנה לאדם אחר ולא לתוקף .
דני יטען להגנה עצמית גם לפי המשפט העברי. אומנם לפי הרמב"ם הגנה עצמית במשפט העברי הייתה
מוגבלת רק למקרה שבו יש סכנה של גרימת חבלה שיכולה ותסתיים במותו של הנתקף אם לא תהיה
התערבות. בספרות הפוסקים שלאחר הרמב"ם חלה התפתחות בדין של הגנה עצמית במשפט העברי
וההגנה הורחבה כך שגם במקרה שבו יש תקיפה שנשקפת ממנה סכנת מוות לנתקף מותר להתערב כדי
למנוע אותה. גם במשפט העברי כמו במשפט הישראלי פטור מאחריות פלילית במקרה של הגנה עצמית
מותנה בכך שהופעל כח מינימלי על מנת למנוע את ההתקפה ובזמן שהסכנה עדיין נשקפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *